כך תדעו שהגיע הזמן להעביר את ההורה לבית אבות

תעשיית בתי אבות בישראל היא עסק המגלגל מיליארדי דולרים. אלא שלא כל הורה מוכן לעשות את המעבר, ולא כל משפחה מסוגלת לעמוד בנטל התשלומים. מי זקוק לבית אבות, כיצד בוחרים את המוסד המתאים, איך משכנעים את ההורה וממה צריך להיזהר? מדריך

נכתב ע"י ד"ר איתי גל

פורסם:  12.05.06 באתר Ynet –
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3249957,00.html

תוחלת החיים בישראל הולכת ועולה, תוצר של המודעות לבריאות ואיכות חיים, כמו גם שרותי הרפואה המתקדמים. אבל מה עושים כשההורה אינו מסוגל עוד לדאוג לעצמו, זקוק לטיפול סיעודי ורפואי שוטף, והמשפחה עצמה אינה עומדת בנטל?

הפתרון שנראה פשוט לכאורה, מעבר לבית אבות, הוא אחת הדילמות הקשות עמן נאלצות אלפי משפחות להתמודד.
"הילדים לרוב עושים כל מאמץ כדי להשאיר את ההורים בבית", אומר ד"ר ישעיהו בלוסצקי, מנהל המחלקה הגריאטרית בבילינסון ומנהל רפואי בבתי אבות, "אבל יש מצבים שבהם פשוט אין ברירה, בהם המשפחה לא יכולה לטפל עוד בקשיש ולהשגיח עליו 24 שעות ביממה. למשל במקרים של אי ספיקת לב כשהחולה מרותק למיטתו וזקוק לטיפולים רפואיים שוטפים, אם הקשיש נופל לעתים קרובות וזקוק להשגחה או במקרים של אי שקט בשל דמנציה".

"יש משפחות שמתמודדות עם תופעות הזיקנה ולוקחות על עצמן להשתתף באופן מלא בטיפול", מציין ד"ר בלוסצקי, "אבל יש כאלה שאינם מסוגלים, אם מפאת העיסוק שלהם, בשל הקושי הנפשי או מקום המגורים המרוחק. מקרים כאלה הופכים את הטיפול בקשיש לנטל שמקשה על המשפחה לתפקד, וזהו השלב שבו טובת המשפחה צריכה להיות לנגד העיניים, יותר מאשר טובת הקשיש".

אבל העסק לא זול: עלות המגורים בבית אבות יכול להגיע מכמה אלפי שקלים, ועד לכ-20 אלף שקלים לחודש במסגרת הדיור המוגן. בישראל פועלים כיום כ-150 מסגרות פרטיות לדיור מוגן, בהן מתגוררים כ-12 אלף דיירים, מתוך כ-52 אלף קשישים המתגוררים במסגרות לאוכלוסייה המבוגרת. ומדובר בתעשיה משגשגת: שוק הדיור המוגן לבדו מגלגל כ-8.4 מיליארד שקל בשנה.

הדיור המוגן, שהחל כאלטרנטיבה לבתי האבות המסורתיים, הפך אט אט לסטנדרט קבוע. ברוב המקומות מסוג זה מוצאים בריכה חדישה, ספא מפנק, סאונה, ג'קוזי, אולם קולנוע, חדר מחשבים, קוסמטיקאית, חדר ברידג', מינימרקט, חדר כושר חדיש ועוד.

אולם רובנו לא יכולים להרשות לעצמו את הפיתרון היוקרתי שבדיור המוגן. במקרים אלה בהם לא עומדת המשפחה במימון בית אבות, מסבסד משרד הבריאות את אישפוזו של הקשיש במוסד הסיעודי, במסגרת בית אבות לעצמאיים הכולל טיפול רפואי וסיעודי לפי הצורך, בית אבות לתשושי נפש עבור חולים דמנטים כחולי אלצהיימר או במסגרת של סיעוד מורכב הדורש אישפוז וטיפול רפואי אינטנסיבי יותר.

מתי אפשר להסתפק במטפל צמוד בבית?

בלוסצקי: "כאשר הבעיה של הקשיש היא סיעודית יותר וכוללת טיפולים כלליים, מעדיפות משפחות רבות מטפל, שנותן מענה טוב כשלא מדובר בבעיה רפואית. המטפל יכול להיות נוכח רק ב-90 אחוז מהזמן. את כל התיאומים עם רופאים, אחיות, קופות חולים ומטפלים צריכה המשפחה לעשות, ולכן המשפחה צריכה להיות שותפה לדאגה לקשיש".

איך מקבלים הקשישים את המעבר למוסד?

בלוסצקי: "ברוב המקרים מגיעה ההחלטה על המעבר לבית אבות כברירת מחדל של אילוץ. יש באמת קשישים שלא מסוגלים לקבל את זה ולהפנים ואז מתרחש קונפליקט. בתרבות הישראלית, רוב האנשים לא רוצים להגיע לבית אבות כל עוד הם מבינים את הסובב אותם ומה שקורה איתם".

מתי כדאי להתחיל בדיונים עם ההורה על בית האבות?

בלוסצקי: "אם מבינים שעוד חצי שנה או שנה יצטרכו להגיע לפתרון של בית אבות, כדאי להתחיל כבר לדבר על כך. על המשפחה לשתף את הקשיש בבחירה של בית האבות. ולפעמים אפשר לייפות את העסק ולומר שמדובר בתקופת נסיון ולהשאיר מעין אופציה לחזור הביתה. זה אולי קשה ומלאכותי, אבל לפעמים אין ברירה".

הסימנים המעידים על הצורך במעבר לבית אבות

מהירידה התפקודית והקוגניטיבית ועד לדיכאון ומחלות מסכנות חיים: ד"ר ילנה רוגינסקי, רופאה גריאטרית מבית האבות נוה שלו שבפתח תקוה, מציינת את המצבים בהם יש לשקול מעבר למגורים בבית אבות:

ירידה תפקודית: האם הקשיש אינו עצמאי, זקוק לעזרה בהליכה, סובל מאי שליטה על הסוגרים וצורך מתמיד במעקב אחר היציאות?
היגיינה אישית: האם הקשיש זקוק לעזרה ברחצה, מקלחת או בלבוש? האם הוא נמנע משמירה על היגיינה אישית?
ירידה קוגניטיבית: האם הקשיש אינו מתמצא בסביבתו, שוכח מטלות בסיסיות שעליו לעשות, הולך לאיבוד או שאינו מזהה פריטים ואנשים בסביבתו?
מחלות לב וכלי דם: האם הקשיש הוא חולה לב מורכב הסובל מהתקפים שכיחים, אינו מאוזן ובעל תפקוד ירוד מאוד של הלב?
סכנת חיים: האם הקשיש סובל ממחלות כרוניות המתאפיינות בהתקפים פתאומיים: אפילפסיה, אסטמה, נפילות חוזרות?
בדידות: האם הקשיש סובל מאוד מבדידות ומחפש חברה וקשרים חברתיים?

כך בוחרים בתי אבות בישראל

כיצד יש לבחור את בית האבות המתאים ביותר להורה?

ד"ר ילנה רוגינסקי, מבית אבות נוה שלו, מציעה לשים לב לנקודות הבאות בתהליך הבחירה:

  • יש לשקול את ההכנסות העומדות לרשות המשפחה כדי שניתן יהיה לכסות את השהות בבית האבות או הדיור המוגן. מגוון המחירים הוא רחב ויש להיערך בהתאם.
  • האם ההורה מוכן נפשית למעבר? אם הקשיש אינו מקבל את תהליך ההזדקנות, הקונפליקט עשוי להיות קשה ובעייתי.
  • יש לבדוק האם לבית האבות יש רישיון בתוקף מטעם משרד הבריאות ומשרד הרווחה.
  • כדאי לבחור בית אבות הקרוב למשפחה כך שיוכלו להרבות בביקורים.
  • חלק מהחולים זקוקים להמשך מעקב במרפאות חוץ של בית חולים, ולפיכך כדאי לבדוק עד כמה קרוב בית האבות לבית חולים במידה וקיימת החרפה במצבו הרפואי.
  • בית כנסת סמוך או בבית האבות חשוב לקשישים מסורתיים ודתיים.
  • במידה ומדובר בקשיש עצמאי, חשוב לבדוק עד כמה קרוב בית האבות למרכז העיר,על מנת שיוכל להמשיך את שגרת חייו והרגליו (מספרה, קוסמטיקאית, בית קפה, בנק וכו').
  • בעת ביקור בבית האבות כדאי להסתובב ולשוחח עם הדיירים כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי.חשוב גם להישאר לארוחה, לבחון את צורת ההגשה והיחס, מבחר המנות ולטעום האם האוכל יתאים להרגלי הקשיש.
  • מומלץ לשוחח עם הרופא האחראי על מנת לברר את האפשרויות הטיפוליות והשיקומיות אשר יינתנו לקשיש. ביקור במועדון יבהיר את היקף הפעילות החברתית המתקיימת במקום ואפשר לבקש גם תמונות מאירועים קודמים.
  • בכל מקרה של התלבטות, מומלץ לערוך תקופת התנסות של כחודש על מנת לבחון את התאמת בית האבות לקשיש.
2016-04-20T15:34:03+00:00